שְׁלַב הָאָבִיב אִיטִּי כָּל כָּךְ כַּאֲשֶׁר דִּמְדּוּמֵי נָמֵל חַפִּים מֵחֲצָאִים וַחֲצָאִיּוֹת כַּאֲשֶׁר קָפֶה ״בָּסְמָה״ מֵגִיף דַּלְתּוֹ בַּחֲצוֹת כַּאֲשֶׁר הַמֵּיתָרִים אֵינָם נִרְטָטִים
רַגְלַיִם יְחֵפוֹת הוֹלְכוֹת עַל קְטִיפָה מְגַשְּׁשׁוֹת דַּרְכָּן אֶל מְחִילַת הַלַּיְלָה הַשִּׁגָּעוֹן פּוֹשֵׁט מֵעָלָיו בִּגְדֵי חֻלִּין מַחְצִיף פָּנָיו לַחֲשֹׁק וְלִטְרֹף
עַכְשָׁו בַּעֲלֵי כָּנָף לֹא דּוֹקְרִים בְּאִישׁוֹנֵי הַלַּיְלָה וַאֲנִי בְּלֹא הִסּוּס וְאַתְּ בְּבַת אַחַת.
Comments