בסימן הגלייה

במרוצת השנים הולך ונצבר באחורי או בעליית ביתו של היהודי – הבויידעם. מתוך צו פנימי המעניק לכל חפץ או שאריות לחם קדושה וערך. בבוידעם נצברים חלקי ריהוט, ביגוד שיצא מהאופנה, נעליים מקומטות, תעודות מכתה ד’ וח’, טיוטות ציור מגיל 10, פנסי חירום, מטבעות ממדינות זרות, ואפילו גזירי עיתונים משנות הילדות והלאה.


כך גם אני מוצא את עצמי נמנע לזרוק ולהיפטר מחפצים שהפסקתי להשתמש בהם. מאיפה נובעת אי המסוגלות הזאת? אולי איזה פחד יהודי קמאי אומר לתת-מודע שלנו כל הזמן שצריך להיזהר כי ביום מן הימים אנו אמורים להיוותר לבד, יחפים ורעבים, ונצטער שזרקנו את הנעליים והמשקפיים הישנים.


אולי בתוך תוכנו, בביפנוכו שלנו, אנחנו עדיין חוששים, לא מאמינים, לא בטוחים, פוחדים שאנחנו עלולים להיות שוב ביום מן הימים יהודים גולים ונישא על גבנו צרור מרופט עם נכסים בודדים. 


פוסטים אחרונים

הצג הכול

הרב והתלמיד והטעות הנפוצה

״אם לא היה רבי נתן, האם היה לנו רבי נחמן״? שואל הד״ר והחוקר אבישי בן חיים. שאלה נפלאה שראויה לכל עיון, ודברי שטות ובורוּת לומר שהייתה המשכיות וקיום לתורתו של רבי נחמן אילולא היה רבי נתן. רבי נחמן מברס

התוספתן הלאומי

בין חדר הלידה למכתבי השחרור בחיינו ורחוק מזירות התגוששות, עברו עלי חמישה ימים וארבעה לילות על מצעים מחוטים ב״הדסה עין כרם״. טיפלו בי על בטן רכה מנתחים, רופאים ואחיות - מרביתם בני המגזר הערבי. אינני יו

יומן גרמניה ג', 6 במאי 2019

בעלילה של המוסיקה אתה מנגן את המאורעות, פורט את הגעגוע, מחזר אחרי הכמיהה שלך, לפעמים המושא בסיפור עוזב אותך. ואתה שר את זה. אולי אהבתך חוזרת בסוף השיר ואולי לא, אבל יש מוסיקה שאתה זה שחוזר אליה שוב וש

© 2019 BY BAMBI ART STUDIO - PR representation and management