הנציגים החרדים עובדים עלינו


הימים ימי בחירות. כל עיר עם מועמדיה ונציגיה מנסה לזכות בכל קול. העשייה מהקדנציה האחרונה מתנפחת ללא היכר, ההבטחות לקדנציה הבא גדלות בכל שעה שיום הבוחר מתקרב. סקרים, שלטים, ונתונים מגמתיים, הם לחם חוקם של כל מיני תמהוניים ששרתו עד היום בתפקיד תת מזכיר משרד התברואה והחליטו להעמיד את עצמם בפרונט השירות לתושב.


כותב השורות, שמוליק אברהם


עד כאן הכל בסדר ולגיטימי במערכת בחירות דמוקרטית ושקופה. אבל אז אתה נכנס לבירת ישראל (לא לא תל אביב) ירושלים, ואתה מרגיש משהו באויר הצלול כיין שירושלים התברכה בהם משהו מזוהם, משהו לא נקי. רואים את זה על לוחות המודעות, במקומונים הירושלמיים, וליד מטות המועמדים. כן, נכון ניחשתם טוב, אני מתכוון לקומבינה של צמד מלכי הפוליטיקה אריה & איווט בהרצתם את האיש מגבעתיים – משה ליאון.

מניפולציות בשם הדת

כשאתה מסתובב באזורים החרדיים (שם ליאון מקבל את התמיכה העיקרית) ושואל כל עובר אורח או תושב מן המניין מה לא היה בסדר בקדנציה האחרונה של ברקת, התשובה הראשונה שתקבל ״הוא פתח את חניון קרתא בשבת״. הלו, סליחה, ממתי אסור לראש עיר לפתוח חניון שסביבו מאוכלסים כמה מלונות באורחים לא חרדיים כשהחניון ממוקם בכלל באזור לא חרדי מובהק?

התשובה השנייה והאחרונה שתקבל בשליפה מכל דרדק (בדרך להוציא מתיבת הדואר את ה״מרווה לצמא״ נתקלו גם בחוברות הכישלונות של ברקת): ״ברקת לא הקצה בניינים למוסדות ברמות״. אם היה לי את האפשרות הייתי לוקח את יוסי דייטש ושואל אותו שאלה פשוטה איך המנכ״ל מגבעתיים כן יצליח להעניק את הקרקעות לחרדים כשהבירוקרטיה היא היא המעכבת ולא טיבו של ראש העיר? מעניין מה תהיה התשובה.

כשהעדר נוהר

אתמול קיבלתי מסרון עם הטקסט הבא: “עיתון הבחירות של יהדות התורה חושף את מזימות ברקת באם ינצח בבחירות: פירוק מוסדות החינוך החרדי (לא פחות ולא יותר – ש.א.) ושורת צעדים לחילון העיר.” רגע, לא אמרתם לפני שנייה שברקת חילן כבר את כל העיר?

אז מראש עיר שחצי שנה לפני יציאתו לבחירות עשה בדיוק את מה שהוא מבטיח כרגע לעשות גם בקדנציה הבאה, נהפך ניר ברקת להיות ראש עיר ״זומם״, ״מחלן״, ״ומפרק מוסדות חינוך״.

אבל ככה זה כשהסקרים לא מחמיאים בעוד חלק ניכר מהקהל כבר לא רץ כעדר שפוף לפוליטיקאים אינטרסנטים לקלפי. הנציגים החרדיים מתחילים להפנים שאי אפשר סתם לחרטט רק כי בא להם מישהו יותר נוח על כיסא המלך.


הישורת האחרונה. משה ליאון וניר ברקת


ואם דיברנו על רבנים ונציגים שלא סרים ממרותם של הרבנים (מלבד, כמובן, בעת שהרבנים קצת מפריעים לביזנס) בכל צעד ושעל, מדהים לראות עד כמה הנציגים של יהדות התורה רודפים מתראיינים ותוקפים מעל כל במה את נציגי ״טוב״ (הנציגים של החרדים לובשי החולצות הצבעוניות) המתמודדים בירושלים, בית שמש ועוד, בטענות על אי תמיכת שום רב או גדול בישראל במפלגה.

אבל כשזה מגיע לממשיך שושלת משפחת פרוש הוותיקה, הלא הוא יו״ר שלומי אמונים, שמשום מה החליט שהפילוג החסידי בבית שמש שכבר ממזמן עבר את שיא גינס הפילוגים, לא מספיק, ורץ ברשימה נפרדת בשם ״כוח״ – מאד מעניין איזה רבנים עומדים מאחורי הרשימה הזו. אבל מי אני שאדבר סרה בר׳ מאיר?

#משהליאון #בחירות #שמוליקאברהם #נירברקת #ירושלים

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הרב והתלמיד והטעות הנפוצה

״אם לא היה רבי נתן, האם היה לנו רבי נחמן״? שואל הד״ר והחוקר אבישי בן חיים. שאלה נפלאה שראויה לכל עיון, ודברי שטות ובורוּת לומר שהייתה המשכיות וקיום לתורתו של רבי נחמן אילולא היה רבי נתן. רבי נחמן מברס

יומן גרמניה ג', 6 במאי 2019

בעלילה של המוסיקה אתה מנגן את המאורעות, פורט את הגעגוע, מחזר אחרי הכמיהה שלך, לפעמים המושא בסיפור עוזב אותך. ואתה שר את זה. אולי אהבתך חוזרת בסוף השיר ואולי לא, אבל יש מוסיקה שאתה זה שחוזר אליה שוב וש

מלא עד אפס מקום

יש לי רומן משותף וער עם ירח שתופס מקום ומתרווח. אמיץ ועירום שנדלק פתאום בשמונה בערב, כמו לפיד גדול של מצביא מיוזע. אפשר לכדרר איתו, להשתעמם איתו. הוא זוהר, מלא עד אפס מקום. צלול שאפשר לראות עליו את הפ

© 2019 BY BAMBI ART STUDIO - PR representation and management