כשהגרמני עולה לו לראש

למה חזרת? שואלים אותו החברים. למה חזרת, מטומטם? כולם מחפשים לברוח מפה ואתה חוזר לנו? נקניק שכמותך.


מנדל השתאה לרגע מחמת החברים שהביטו עליו כעל שגיאה חמורה, עד שהחל לתהות שמא באמת היה צריך להישאר בברלין ולא לחזור. עכשיו אתה יכול לחייך, אני אומר לו, אבל עוד שבוע תתחיל להתגרד.


וברקע אומרים בטלוויזיה שהחרדים יעצרו את הרכבת ויחסמו את מרכז השידור הציבורי החדש; שחברת החשמל עושה לאנשים חושך; שהגשם יהיה קמצן בחורף הזה; וממשיכים בזיוני-שכל על מטה מאבק שרוצה להפיל את נתניהו אחת ולתמיד – ולהביא שלום. כן כן, מה ששמענו כאן הערב: הם מבטיחים לסרסר לנו את אותה גברת-שלום שעומדת בחניה על עקבים וזקופה בשמלת-ערב, ורק המניאק מעכבה מלעלות אלינו לדירה למחול משכר של צלילי וואלס, מגש פרי וסקס פראי שלא ייגמר.


“בגרמניה היו הורגים אותך אם תבוז לשלום.” אומר מנדל בנימוס דאנקשע-ביטעשע חורך-שיניים, “רק מלחמה מביאה שלום. הם נבלעים עכשיו בהגירה האיסלאמית, אבל הם יהיו האמיצים לצאת לפתרון, לטרנספר. הם יהיו הראשונים שיפתרו את הבעיה של אירופה. כשהגרמני עולה לו לראש – זה עולה לו לראש. חכה חכה.”


מנדל יודע שיתגעגע לקרירות הגרמנית שהעניקה לו שקט נפשי, תחבורה אלגנטית וארוחת-מלכים בארבעה יורו. הוא יודע שדקת הדומייה היחידה שיזכה לה כאן תהיה בצפירה של יום הזיכרון. אבל אם שם מרוויחים שקט וכסף, כאן עושים חיים. אז מהו געגוע אם לא למשהו שלא יהיה שלך אף פעם?


פוסטים אחרונים

הצג הכול

הרב והתלמיד והטעות הנפוצה

״אם לא היה רבי נתן, האם היה לנו רבי נחמן״? שואל הד״ר והחוקר אבישי בן חיים. שאלה נפלאה שראויה לכל עיון, ודברי שטות ובורוּת לומר שהייתה המשכיות וקיום לתורתו של רבי נחמן אילולא היה רבי נתן. רבי נחמן מברס

התוספתן הלאומי

בין חדר הלידה למכתבי השחרור בחיינו ורחוק מזירות התגוששות, עברו עלי חמישה ימים וארבעה לילות על מצעים מחוטים ב״הדסה עין כרם״. טיפלו בי על בטן רכה מנתחים, רופאים ואחיות - מרביתם בני המגזר הערבי. אינני יו

יומן גרמניה ג', 6 במאי 2019

בעלילה של המוסיקה אתה מנגן את המאורעות, פורט את הגעגוע, מחזר אחרי הכמיהה שלך, לפעמים המושא בסיפור עוזב אותך. ואתה שר את זה. אולי אהבתך חוזרת בסוף השיר ואולי לא, אבל יש מוסיקה שאתה זה שחוזר אליה שוב וש

© 2019 BY BAMBI ART STUDIO - PR representation and management