תערוכה ייחודית במינה עולה בימים אלו בירושלים ומציגה את עולמם וחייהם של בוגרי המגזר החרדי לשעבר שהופכים לקהילה הולכת וגדלה המנסחת תפיסת עולם חדשה בלב החברה הישראלית.

​

במהלך השנתיים האחרונות תיעדתי עשרות בני נוער, צעירים וצעירות בוגרי המגזר החרדי לשעבר, הפועלים ויוצרים לרוב בחצר של יודה בירושלים. נהניתי לתעד סיפור של עיבור, של תקופה, מגמה, ואת מה שיהפוך להיסטוריה: התגבשותם לחיי קהילה פורים משל עצמם, והתפתחותם מן השוליים אל מרכז העשייה בחברה הישראלית. 

בכובע הצלם תפקידי הוא לראות. מאחורי המצלמה ובמהלך הכתיבה חשתי כי הדמויות והמראות - הגלויות והסמויות - משתוקקות להיוולד מחדש. תוך כדי שתחבתי עין בכוֶנת והתבוננתי בהתרחשויות החמקמקות ובדמויות שלי אמרתי: בימיהם בשטעטעל, מן ההכרח שהיה בהם איזה יצר גדול, חלום רחוק, איזו מחשבה מנחמת המתקיימת מעבר לחומות או לכל הפחות דבר אחד לאהוב ושניים לשנוא. אם כך, מה היום?

יציאה לדרך של גילויים ומציאות

החצר של יודה בירושלים מפרנסת גם את היוצרים: רגעי-זהב, הגיגים, השראה ורעיונות נולדים בה בכל שעה חולפת. האוכלוסיה המבקרת ופעילה במתחם עשויה ממיטב בוגרי הקהילות החרדיות שיצאו לדרך עצמאית של גילויים ומ ִציאוֹת. הם ניחנים בחן, קסם אישי, כישרון, מטען תרבותי עמוק, אישיות מעוררת סקרנות - ובעיקר געגוע אינסופי. לא יימצאו בחצר איש או אישה שלא שווים סיפור, ואיך לא - תיעוד.

החצר משמשת כבסיס הֵאם של מאות הצעירים והצעירות ומהווה עבורם חממה להתפתחות, עשייה, אחווה משותפת וצמיחה אישית. רצף אירועים, חוויות, שיחות-נפש, סדנאות, נגינה בצוותא, מלאכת כפיים, רגעי חסד וקורת רוח חולפים בה על פני כל יממה ויממה. הנכנסים בשעריה, נולדים בה מחדש לאור ההזדמנות להשתחרר ולהביע את עצמם עם המיטב שבהם.

בקרב הדמויות הצעירות ניכרת שאפתנות גדולה ותנועה עיקשת. החלומות בוערים בקרבם ומנחים אותם לגדול, כל אחד בשאיפתו האישית: זה רוצה להיות תסריטאי מקורי וזו בימאית מעבר לים, זה לנסח תיאוריה פילוסופית וזו לנסח ממשק שבין תורת ישראל לזן בודהיזם, זו להיות זמרת מפורסמת וזה משורר נודע, זו אדריכלית ערים וזה מהנדס גשרים, זה איש עסקים וזו סטארטאפיסטית, זו מנהלת בית-ספר וזה מייסד חווה שיתופית, זו שואפת להיות אשת ציבור מובילה וזה שוקד לנסח מצע כלכלי פורץ דרך. ולצד זאת – לכולם אותה שפה, אותם ניואנסים, אותם מטען תרבותי שהם יכולים לחלוק בעיקר בינם לבין עצמם.

כל המגוון הזה כמין אסופה ותערובת מרוכזת של חומר אנושי שבנקודת הזמן הזו מייצרת איפוא את מה שעוד עתיד להיות כאן. אולי חבורת ה'בייבי בומרס' של דור הפוסט-פוסט מודרניזם הולך ומתעבר כאן, לקראת ניסוח מחודש של דור, רעיונות ומהויות.

האוסף המוצג בתערוכה בני חורין / מוקפי חומה מורכב משילוב של צילומי סטילס מגוונים, חלקם צולמו במצלמת פילם וחלקם בדיגיטלי. ברגעי התיעוד, היו פעמים שעמדו לפניי הזדמנויות בתנאים משובחים, במרווח זמן מספק כדי להפיק את התמונה, והיו כאלה שפחות. בחלק מההזדמנויות, ההיבט האמוציונאלי מדבר בפני עצמו, ובחלק אחר - גם השגרה היומיומית עצמה. 

אני גאה להציג בפניכם את התיעוד של התקופה והדמויות המתהלכות בה. זהו פרי של שיתוף פעולה עם המצולמים והאמון שהם נתנו בי.

​

נחי וייס, ירושלים, חורף 2020