מה שלא היום, יפורסם מחר / נחמן וייס

שוקד על כתיבת סיפור שעבר מעט תלאות מאז הראיון, וכאן מתחזק אצלי עוד חוק בעיתונות: מה שצולם, סופו שישודר. מה שלא יפורסם היום מטעמי אג’נדה או רייטינג – יעלה מחר מטעמי אג’נדה או רייטינג. כתבה שהוקפאה אתמול מטעמי עורך, תשתחרר מחר מטעמי עורך.

קרי עזב, ושוב יוותר חלל ריק

קרי עזב והשאיר שוב חלל ריק. אין ולא יהיה את האדם שיגשר את התהום הזה. הפוליטיקלי קורקט אוסר עלינו לדון בעובדה שאילו היה מדובר רק בשאיפות הלאומיות של הפלסטינים- כבר היינו מגיעים אתם מזמן להסכם. ההיסטוריה יודעת היטב שהצענו להם יותר ממה שהם העזו פעם לחלום עליו. בניגוד לכל ההכחשות המתחסדות יש כאן מלחמת תרבות שלא תשקוט. לא האיסלם כשלעצמו, אבל זה הפנאטי והמיליטנטי, ישאף תמיד להרס טוטאלי של הציוויליזציה שלנו שמזכירה לו בכל יום מחדש את כשלונו.

ליברמן לא מספק כותרות

אני עומד כאן היום ורואה את ידידיי העיתונאים ועמיתיי מהמסדרונות מצטופפים זה אל כתף זה, עם פנקסים שלופים ומצלמות מכוונות אלי כמו אקדחים. אני יודע שצר לי לאכזב אתכם: שום כותרת לא תצא מכאן היום, שום אמירה שתספק לכם את האינסרט הלוהט אליו ייחלתם. עד למהדורה של 8 אהיה אולד סטורי. עכשיו תשפכו תילים של פרשנויות שיוכיחו שהיה לי כאן מהלך נסתר עם גאולה ושעשיתי עליכם סיבוב משפחתולוגי בדרך לתמרון פוליטי מתוחכם. אבל לא מעניין אותי מה תחשבו, לפחות תלמדו מאיווט שמותר, אפילו בפוליטיקה הישראלית, לעשות את מה שאתה מאמין בו.