top of page

שירה, הגיגים, כתבים

באחת מאסיפות הבחירות שבהן השתתף תיאודור רוזוולט, היה דמוקרט אחד שלא הרפה ממנו:

– “מר רוזוולט, מר רוזוולט”, שאל הנודניק, “למה החלטת להיות דווקא רפובליקני?”

– “מכיוון שאבי, סבי ואבי סבי היו רפובליקנים”, ענה רוזוולט.

– “איזה מן הסבר זה?”, שאל הנודניק, “ואם אבא שלך והאבא שלו היו גנבי סוסים?”

– “אז הייתי דמוקרט”.

מקוה שחוסר השפיות שלופת את האומה שלנו כרגע הוא זמני. אין שום נושא שאינו מצית מיד ויכוח, ומרגע שהויכוח החל, הוא מתחיל מיד להתלהט. תבחרו נושא, אני רציני, תבחרו כל נושא שעולה בדעתכם ונראה אם הוא לא שנוי במחלוקת…

אני מצטט מתוך מאמר שכתב דיוויד גריינג’ר בתחילת השנה במגזין ‘אסקוויר’, וחבל שלא נכתב בהקשר של עם ישראל בעידן בחירות.

חלק מהאידיאולוגיה הציונית הרי היא הצורך לסיים את תופעת היהודי הקורבן. והנה ש”ס שוב, אולי באורח פרדוקסלי, מחפשת בכל הכח להמציא קרבנות חדשים ולהפריח את כור הדיכוי המזרחי הלא קיים.

המציאות הפוכה: הצבר המיתולוגי בישראל הוא כבר לא השליט האירופאי לבן העור. התרבות, השפה, המנטליות, הריאליטי, הכוכבים (וגם הרבה דרעק של מזרחים עם 42 אחוזי רייטינג למען ה’) – שמייצגים את שיא המזרחיות – מוכיחים שנגמרו לש”ס הגימיקים.

© by Moria studios
bottom of page