top of page

כ”ט בנובמבר והפליטוּת היהודית


מחר, יום שישי, יחול יום השנה ה־66 לכ”ט בנובמבר, שבו החליט האו”ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות – יהודית וערבית. ההחלטה ידועה גם בשם “החלטה 181”, ונודעו לה בדיעבד השלכות מרחיקות לכת על האזור. אין מדובר רק במשמעויות המדיניות שנוצרו בעקבות ההחלטה, אלא גם במשמעויות האנושיות שלה, שכן סירובם של הערבים לקבל את ההחלטה והתעקשותם של לא מעט ממנהיגיהם לא רק למנוע אותה, אלא גם לא לאפשר בפועל את הקמת המדינה היהודית – הובילו למעשי איבה ולמלחמה אשר בסופה נהרגו 6,000 יהודים.


אלי חזן

אלי חזן


אותם מנהיגים גם יצרו טרגדיה אנושית ערבית: הם הכריחו את התושבים הערבים המקומיים לעזוב את בתיהם כדי שיוכלו לטבוח בשכניהם היהודים, אולם התוכניות הללו עלו בתוהו ואותם תושבים הפכו לפליטים מחוץ לישראל. בד בבד עם התופעה הזאת נוצרה תופעה של פליטות שהיא מעין פליטות מראה: מייד לאחר החלטת החלוקה נמשכו מעשי האיבה, ההתנכלות והאכזריות נגד מאות אלפי היהודים שישבו בארצות ערב, עד כדי כך שהם נאלצו להימלט והגיעו אל מדינת ישראל. במשך השנים העצימה המנהיגות הערבית את מימדי העצב האנושי בכך שהתעקשה לא לשקם את הפליטים הערבים במקומותיהם החדשים. במקומות אחרים בעולם שבהם נוצרה בעיית פליטות דומה, אם לא זהה, הפליטים שוקמו. כך היה במערב גרמניה, בהודו, בפקיסטן, בטורקיה, ביוון ובמדינות אחרות. אך הפליטים הערבים הפכו לכלי משחק ציני בתעמולה האנטי־ישראלית, וכך התעצם לו מיתוס האסון – “הנכבה”. בד בבד השתרשה לה במשך השנים נורמה מגונה שמשמעותה התעלמות מכוונת ומוכוונת ממימדי הטרגדיה האנושית של הפליטים היהודים יוצאי ארצות ערב. הם נטבחו, גורשו ורכושם הופקע. בסופו של דבר, נשדד מהם רכוש רב אשר על פי הערכות שונות, שוויו במונחים של היום הוא 300 מיליארד דולרים. שלא לדבר על הנזקים הנפשיים שנגרמו בעקבות הרדיפות אשר באו בעקבות אותה החלטה. המציאות מוכיחה כי יש נכבה שהתעלמו ממנה – הנכבה היהודית. נושא הפליטים הפלשתינים עולה בתעמולה בינלאומית ובכל יוזמה מדינית. במשך שנים לא השליכו המוסדות בישראל את מלוא יהבם על הפליטות היהודית המקבילה, אבל לאחרונה חל שינוי והוא בא לידי ביטוי בכמה מישורים: סיפורם של הפליטים היהודים מגיע יותר ויותר לזרם המרכזי והופך מקובל על ידי ספרות היוצאת לאור, מתקבלות עדויות בנושא והמשרד לאזרחים ותיקים אף יזם את פרויקט “והגדת לבנך”, ובכנסת קמה שדולה פרלמנטרית העוסקת בסוגיה. מה שחסר הוא חיזוק ההסברה במקומות מרכזיים בעולם. אמנם החלו כמה קמפיינים, אך יש חשיבות רבה להעצמתם, מכיוון שההכרה הבינלאומית היא הכרחית לעשיית צדק. הקמפיין גם יוביל להבנה בדבר חשיבות החלטת האו”ם על הקמת מדינה ליהודים בישראל, משום שהקורבנות של אותן רדיפות, שהתעצמו אחרי כ”ט בנובמבר, הגיעו למקום מקלט שבו הם בנו את חייהם מחדש – אמנם עם המון קושי אך בבטחה – מדינת ישראל.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הרב והתלמיד והטעות הנפוצה

״אם לא היה רבי נתן, האם היה לנו רבי נחמן״? שואל הד״ר והחוקר אבישי בן חיים. שאלה נפלאה שראויה לכל עיון, ודברי שטות ובורוּת לומר שהייתה המשכיות וקיום לתורתו של רבי נחמן אילולא היה רבי נתן. רבי נחמן מברס

יומן גרמניה ג', 6 במאי 2019

בעלילה של המוסיקה אתה מנגן את המאורעות, פורט את הגעגוע, מחזר אחרי הכמיהה שלך, לפעמים המושא בסיפור עוזב אותך. ואתה שר את זה. אולי אהבתך חוזרת בסוף השיר ואולי לא, אבל יש מוסיקה שאתה זה שחוזר אליה שוב וש

מלא עד אפס מקום

יש לי רומן משותף וער עם ירח שתופס מקום ומתרווח. אמיץ ועירום שנדלק פתאום בשמונה בערב, כמו לפיד גדול של מצביא מיוזע. אפשר לכדרר איתו, להשתעמם איתו. הוא זוהר, מלא עד אפס מקום. צלול שאפשר לראות עליו את הפ

bottom of page