top of page

בוקר ברומא

מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר אֲנִי קָם וְעוֹזֵב אֶל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת וּמָה שֶׁמְּנַחֵם אוֹתִי הִיא הַיְּצִירָה; זוֹ הַמַּשְׁאִירָה אוֹתִי חֵלֶק מִכָּל שִׁבְרֵי הַחַיִּים הַלָּלוּ:

הָאִשָּׁה הַהִיא, הַמִּרְפֶּסֶת הַהִיא, הָרוֹכֵל מִפִּנַּת הָרְחוֹב, פַּעֲמוֹנֵי הַכְּנֵסִיּוֹת, הַהִתְפַּעֲלוּיוֹת, הַיְּצָרִים – כֻּלָּם נְמוֹגִים כְּמוֹ חֲלוֹם כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ


עַכְשָׁו אֲנִי כְּבָר בְּסִפּוּר אַחֵר אַךְ הַמִּלִּים שֶׁכָּתַבְתִּי וְהַתְּמוּנוֹת שֶׁלָּקַחְתִּי שׁוֹמְרִים אוֹתָם עָמֹק בְּנַפְשִׁי


עוֹד רַכֶּבֶת עוֹד תַּחֲנָה עוֹד צְפִירָה וְעוֹד שִׁעוּל מֵאֶגְזוֹז עָשֵׁן הַמַּצְלֵמָה מַעֲנִיקָה אֶת הַסָּאוּנְדּ-טְרָאק עוֹד אִשָּׁה בִּצְחוֹקָהּ וְיֶלֶד נִרְגָּשׁ מִגְּלִידָה זוֹלָה עוֹד פְּעִימוֹת גּוֹרָל וִיצִירָתִיּוּת עוֹשׂוֹת לַסִּפּוּרִים שֶׁלָּנוּ לְהִתְרַחֵשׁ בְּדִיּוּק כָּךְ



איטליה, אפריל 2017

פוסטים אחרונים

הצג הכול

עד שאדם מסתלק מן העולם יושב הוא בחלון וממתין למי בשעה שאדם מסתלק קם העולם לתחייה: הנה, ראו ראו: אני והמנוח! בלעדיו חרב עולמי איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא הבחור שהיה והיה והיה הנה בדפדוף מהיר צילו

שְׁלַב הָאָבִיב אִיטִּי כָּל כָּךְ כַּאֲשֶׁר דִּמְדּוּמֵי נָמֵל חַפִּים מֵחֲצָאִים וַחֲצָאִיּוֹת כַּאֲשֶׁר קָפֶה ״בָּסְמָה״ מֵגִיף דַּלְתּוֹ בַּחֲצוֹת כַּאֲשֶׁר הַמֵּיתָרִים אֵינָם נִרְטָטִים רַגְלַ

הַגַּעֲגוּעַ הוּא מָה שֶׁנִּשְׁאַר עוֹמֵד וְחַי לְעוֹלָם כְּשֶׁהַפְּרָחִים נוֹבְלִים כְּשֶׁהַמְּטוֹסִים חוֹלְפִים כְּשֶׁאַתְּ מַרְתִּיחָה שׁוּב אֶת הַקֻּמְקוּם כְּשֶׁהַיּוֹם הַזֶּה אַף פַּעַם לֹא מַסְ

bottom of page