top of page

איתך, בבת אחת

שְׁלַב הָאָבִיב אִיטִּי כָּל כָּךְ כַּאֲשֶׁר דִּמְדּוּמֵי נָמֵל חַפִּים מֵחֲצָאִים וַחֲצָאִיּוֹת כַּאֲשֶׁר קָפֶה ״בָּסְמָה״ מֵגִיף דַּלְתּוֹ בַּחֲצוֹת כַּאֲשֶׁר הַמֵּיתָרִים אֵינָם נִרְטָטִים


רַגְלַיִם יְחֵפוֹת הוֹלְכוֹת עַל קְטִיפָה מְגַשְּׁשׁוֹת דַּרְכָּן אֶל מְחִילַת הַלַּיְלָה הַשִּׁגָּעוֹן פּוֹשֵׁט מֵעָלָיו בִּגְדֵי חֻלִּין מַחְצִיף פָּנָיו לַחֲשֹׁק וְלִטְרֹף


עַכְשָׁו בַּעֲלֵי כָּנָף לֹא דּוֹקְרִים בְּאִישׁוֹנֵי הַלַּיְלָה וַאֲנִי בְּלֹא הִסּוּס וְאַתְּ בְּבַת אַחַת

פוסטים אחרונים

הצג הכול

התחרות על לב המנוח

עד שאדם מסתלק מן העולם יושב הוא בחלון וממתין למי בשעה שאדם מסתלק קם העולם לתחייה: הנה, ראו ראו: אני והמנוח! בלעדיו חרב עולמי איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא הבחור שהיה והיה והיה הנה בדפדוף מהיר צילו

בוקר ברומא

מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר אֲנִי קָם וְעוֹזֵב אֶל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת וּמָה שֶׁמְּנַחֵם אוֹתִי הִיא הַיְּצִירָה; זוֹ הַמַּשְׁאִירָה אוֹתִי חֵלֶק מִכָּל שִׁבְרֵי הַחַיִּים הַלָּלוּ: הָאִשָּׁה הַהִיא, הַמִּרְפּ

הגעגוע

הַגַּעֲגוּעַ הוּא מָה שֶׁנִּשְׁאַר עוֹמֵד וְחַי לְעוֹלָם כְּשֶׁהַפְּרָחִים נוֹבְלִים כְּשֶׁהַמְּטוֹסִים חוֹלְפִים כְּשֶׁאַתְּ מַרְתִּיחָה שׁוּב אֶת הַקֻּמְקוּם כְּשֶׁהַיּוֹם הַזֶּה אַף פַּעַם לֹא מַסְ

bottom of page