שבוע שלם של סיקור תקשורתי אובססיבי סביב אישיותו ופטירתו של הרב עובדיה יוסף, התנהל תחת הקפדה עמוקה של אמצעי התקשורת לחשוף אותנו, יותר מכל, להתבטאויותיו המסעירות והקיצוניות של הרב שלא נשא פנים. כמו ריטואל קבוע העלו המהדורות ציטוטים (המצטברים לסך כמה דקות), ושידרו אותם חוזר ונשנה, שוב ושוב, למען ידעו דורותיכם כי 93 שנות חייו ופועליו של הרב התנקזו סביב האמירות הקוטלות. מתקיפת יוסי שריד בכהונתו כשר חינוך, ועד קללת שופטי בית המשפט העליון, שום אמירה חריפה לא התפספסה.
היום, 18 שנים בדיוק להתנקשות בחייו של ראש הממשלה יצחק רבין, לפניכם תיעוד נדיר המנפץ באחת את הבועה השלילית והפופוליסטית שמפריחה התקשורת סביב התבטאויותיו.
לפניכם אותן דקות דרמטיות בהן נפוצה הידיעה, והגיעה אל הרב עובדיה יוסף בעת שמסר את שיעורו הקבוע, כמידי מוצאי שבת, בבית הכנסת ה’יזדים’ בירושלים. הרב מקבל את הבשורה בתדהמה מוחלטת ובאופן ספונטני מגיב בצער עמוק לבשורה ומתקשה להכילה.
“אנו שומעים דבר קשה מאוד, בעוונותינו הרבים” קוטע הרב את דרשתו ומכריז בהלם. “התנקשו בחייו של ראש הממשלה וירו בו שלש יריות.”
הציבור מוכה תדהמה ולא מכיל את הדיווח. “אומרים שהוא פצוע” מעדכן הרב, “ולכן אנחנו עכשיו נעשה לו ‘מי שברך’.”
הרב פותח בצוותא “מי שברך אבותינו הקדושים והטהורים אברהם יצחק ויעקב, משה אהרן יוסף ודוד ושלמה, הוא יברך וישמור וינצור את ראש הממשלה יצחק רבין. שהקדוש ברוך הוא ירפאהו רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף, ויהיה בריא עולם ועד עולם.” הקהל עונה אמן והרב מסיים, “והשלום ייעשה על ידו במהרה, אמן כן יהי רצון.”
“בעוונותינו הרבים יש שנאת חינם,” מסיים הרב בכאב ובעצב רב שניבט מעיניו. “התורה היא מלכדת את כל עם ישראל.”