בוער בי לומר משהו, אבל אין לי את זה עכשיו, ולא תמיד יש בשורה. בינתיים, מה שחשוב הוא להתמקד כל הזמן בכתיבה, בכתיבה כנה, בכתיבה חופשית, ובזה אתם לוקחים חלק מסוים מהמציאות שלכם, נותנים לו דחיפה קטנה ומחדדים אותה.
ויש את הרגע שאתה נבהל: כאשר יוצא לך אחר-כך לקחת חלק אחר שלך – שאולי אפילו סותר לגמרי את החלק הקודם שלך – ולהבליט אותו. אז זהו, שאין טעם לעסוק ברצף או בחתירה להגיע לאיזה עמק שווה. זוהי בדיוק האמנות, מתוך הבנת הקדושה של אי-המוחלטות בעולמנו. וכשאנחנו עוסקים ביצירתיות – המגוון הוא שם המשחק. אנו יוצרים אמת חדשה בכל פעם. לכתיבה הזאת צריך להתגייס ולקבוע בעצמנו את הכללים. זהו בדיוק אחד התפקידים של היוצר: לקבוע את הכללים. ליצור את המיתולוגיה של עצמך. של המושא. של נוף חייך. להפוך את היום למיתוס. ליצור את הרומנטיקה של החיים – מהחיים שלך. אם אנחנו חלק מיצירה שלנו את המציאות והתנאים שלנו, אנו גם אחראים ליצור מזה את הסיפור עצמו. People feel the rain, others just get wet. גם הבעיות והמורכבויות שאנחנו מייצרים לעצמנו – זה כדי ללמוד וללמד משהו.