מספר שורות מכתביו המופלאים של יוסף טרומפלדור ז”ל
“יש שעה ואדם נמשך לרעהו ורוצה לגלות לו את כל נשמתו ולשפוך לפניו את כל יגנו ולהשיח את שמחתו וחלומותיו ותקוותיו. אבל הן יש שעה ואדם רוצה להתבודד ולהצטנף דום יחד עם יגונו הגדול. אני מאמין באנשים אך אינני מאמין לאנשים. אין אני שונא גילויי נפש. להפך, מוקיר אותם, אבל עם זה הנני מגנה כל כניסה לא עדינה לנפש זרה וחושב אותה למעשה ברברי שאין כמותו.”