לפעמים אתה עלול לחיות בתחושה שהכל מובן מאליו. שאנשים סביבך הם בסך-הכל פונקציות מהלכות, שחקנים בתיאטרון של עצמך. שהם אינם בגדר “משתתפים” או “עמיתים” או “נותני-יד”, כי אם ספקי רייטינג בנשפי התערטלות-עצמית.
חטא היוהרה על גווניו: אגוצנטריות, אנוכיות, אי-הכרת תודה. חטא הדמיון שמבלי לעשות מאמץ בעמל לצד צניעות וראיית הזולת -“יש לך את זה” ולא תאבד את זה לעולם. חטא תודעה עצמית לקויה, דעה מנופחת והכרה מזויפת בערך עצמך. החטא שמוריד את הערך כלפיך ומבזה אותך בעיני הסובבים.
נאמר בספר משלי “אשרי האדם מפחד תמיד…” – מאותה יוהרה שהבעל שם טוב, רגע לפני מותו, אמר שהוא חושש ממנה. כמו שדילן ב- Disease Of Conceit אומר: מחלה של יוהרה שנותנת לך את הרעיון שאתה טוב מדי כדי למות, ואז אתה נקבר מהראש ועד הרגליים.
אולי זאת מחלה שהרופאים לא מצאו לה תרופה, אבל זאת בהחלט חולשה שאפשר להתגבר עליה.