חיים כאלה

חֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים רוֹקֵם נַעַר מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה עַזָּה לְחַיִּים אֲחֵרִים צִבְעוֹנִיִּים מְלֵאֵי הִתְרַגְּשׁוּת מְחֻסְּרֵי הַגְבָּלוֹת חַיִּים הַמִּצְטַיְּנִים בִּפְתִיחוּת בִּפְרָאוּת בִּתְשׂוּמַת לֵב בְּהִתְנַהֲגוּת לֹא מְקֻבֶּלֶת. הוּא יוֹדֵעַ: חַיִּים כָּאֵלֶּה רַק מְעַטִּים יְכוֹלִים לְמַמֵּשׁ, וְהוּא – אֵינוֹ נִמְנֶה עִמָּם, עָלוּב שֶׁכְּמוֹתוֹ. אֲבָל דָּבֵק הוּא בַּחֲלוֹמוֹתָיו לְמַעַן הָאַשְׁלָיָה שֶׁהוּא אוֹרֵג שֶׁמָּא יוֹם אֶחָד יִתֵּן צֶבַע נוֹסָף וְאַחֵר לְחַיָּיו הַבֵּינוֹנִיִּים, הָאֲפֹרִים, חַסְרֵי הַתְּשׁוּקָה. עַד שֶׁבָּאָה אִשָּׁה וְהִנֵּה הִיא וְהִנֵּה הוּא שְׁנֵי מְאוֹרוֹת מְאִירִים אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁלָּהֶם בִּכְרִיתַת בְּרִית חִבּוּר בַּל יִמּוֹט כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵם בְּשָׁרְשָׁם. וּבֵין הָעַרְבַּיִם הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹגֵשׁ אֶת מַחֲצִיתוֹ שֶׁלּוֹ – נִקְרָא הוּא: אָדָם! יְהִי הַמְּחִיר אֲשֶׁר יִהְיֶה.